בעשור האחרון, התרגול של מיינדפולנס הופך יותר ויותר פופולארי. מיינדפולנס, שהתחילה לחדור למעטה הריאליסטי הקשוח של המערב דווקא דרך תרגול אצל חולים סופניים ואקוטיים בבית חולים במסצ'וסטס, על ידי הפרופסור הנהדר ג'ון קבט זין, היום משמשת בגני ילדים, בטיפולים אישיים וסדנאות קבוצתיות, בבתי סוהר והליכי תיקון לאחר ביצוע פשעים, ועוד ועוד. תהליכים מבוססי מיינדפולנס נמצאו יעילים לטיפול בכאבים, בנדודי שינה, לטיפולי פריון, בהליכי ייעוץ זוגי, אצל ילדים קטנים, בהתמודדות עם מתחים וכעסים – ובקיצור, מה לא.
כולם מדברים על מיינדפולנס, זה נהיה טרנד – אבל, האם אתם יודעים מה זה מיינדפולנס, ומה זה אומר לתרגל קשיבות? אם עוד יש לכם שאלות בנוגע למהות של תרגול מיינדפולנס – המדריך הקצר הזה הוא עבורכם.
מה זה מיינדפולנס?
נתחיל מהסוף: מיינדפולנס היא לא מדיטציה. ביחד עם האמירה החדשה הזו, מיינדפולנס, ממש כמו מדיטציה, מבקשת "להפשיט" אותנו מהברבור הבלתי נפסק של המיינד שלנו, מה"כיסויים" שדרכם אנחנו מעבדים את העולם הזה. ההגדרה הטובה ביותר למיינדפולנס שנתקלתי בה עד כה היא של אותו ד"ר קבט-זין, והיא זו:
מיינדפולנס היא היכולת להתבונן, בסקרנות לא שיפוטית, על מה שקורה לנו בתוך הרגע הזה.
מיינדפולנס מדברת על חוויית הטייס האוטומטי ושואלת אותנו:
האם אנחנו נוכחים, באופן מלא, אותנטי ואמיתי, בתוך החיים שלנו?
ועוד, מגלה לנו תרגול של מיינדפולנס כי:
החיים הם אך ורק מה שקורה לנו ברגע הזה.
האם מיינדפולנס היא נגד ניתוח העבר והכנה לעתיד?
מי ששואל את עצמו מה זה מיינדפולנס באמת, מגלה אט אט כי בתרגול של מיינדפולנס אנחנו מתייחסים למה שקורה כאן ועכשיו. מהמקום הזה מתעוררות שאלות: האם מה שקרה לי בעבר הוא פחות חשוב? האם תהליך הסקת מסקנות ושינוי העצמי שלי בעקבות מה שקרה לי בעבר הוא, בעיני המיינדפולנס, מיותר? האם כשאני מתרכז במה שקורה לי עכשיו מה שנכון עבור התרגול הוא לשכוח את האירועים הצפויים לי בעתיד ולהתכונן אליהם?
באופן פשטני, התשובה לכל השאלות האלה היא בהחלט לא. בואו נצלול יותר לעומק:
"הטייס האוטומטי" בתרגול של מיינדפולנס הוא זה שמנהל אותנו, כשאנחנו לא נוכחים בתוך הרגע הזה. הנה דוגמה: אני יושבת עם הילד שלי בחדר המשחקים ובונה איתו מגדל בלגו. המיינד שלי נמצא רחוק מאוד מאותו חדר המשחקים ואני שרוייה במעין מציאות חלופית, מארגנת משימות בראשי, מתכוננת, מעבדת, הכל – רק לא כאן איתו עכשיו.
אני מקיימת שיחה עם עמית או אפילו בן זוג. כמה מתוך מה שהוא אומר אני באמת שומעת, וכמה מזמן השיח אני עסוקה בלתכנן מה אני אגיד, כאילו שזה יותר חשוב שאני אשמיע את עצמי, מאשר שאשמע את מה שלו יש להגיד? הרי אני, את המחשבות שלי כבר מכירה…
יש עוד המון דוגמאות לזה. הכל סובב סביב אותו הרעיון: אנחנו מגיעים לסוף היום ומגלים שבעצם לא חיינו את היום הזה באמת. היינו בדמיונות, בתכנונים, בשיחות וירטואליות – אבל לא בתוך מה שקורה בחיים שלנו כרגע.
מיינדפולנס עוסקת בדיוק בזה: בלחוות את הרגע הזה, בסקרנות ילדית ולא שיפוטית. אנחנו פשוט כאן. אנחנו מרוקנים את המיינד, מפסיקים לתת כל כך הרבה משקל לרצף המחשבות והפטפוטים הבלתי פוסק, ופשוט חווים, בצורה הכי עדינה ונעימה לנו, את מה שקורה כרגע.
אנחנו גם לא שיפוטיים כלפי החוויה – מה שקורה בתוכנו או מחוץ לנו.
אם יש לנו כאב, אנחנו מתבוננים בו בלי מחשבות (כמו למשל: אני צריך להפסיק את הכאב הזה, זה באשמתי, וכולי). אנחנו רק ערים לו, מכירים בו, וזה הכל.
אם מישהו מדבר איתנו – אנחנו משתדלים להישאר בהקשבה. פשוט להיות בתוך הדיון. בלי לרוץ קדימה, בלי להסיק מסקנות וגם בלי שיפוטיות.
תרגול של מיינדפולנס הוא בתוך החיים
עוד היבט חשוב בהגדרה של מיינדפולנס הוא ההיבט של תרגול טכניקות של קשיבות ממש בתוך החיים. בכל רגע שבו אנחנו מרגישים שאנחנו "על טייס אוטומטי", לא נוכחים, לא חווים את זרם החיים לאשורם – אנחנו יכולים להחזיר בעדינות את הנוכחות שלנו אל הגוף, אל הרגע הזה, למה שקורה עכשיו.
אין בתרגול של מיינדפולנס את ההכרח לתרגל מחוץ לחיים, באופן סגפני (אם כי בסגנון האימון המכונה MBSR, כן מתבקשים המתאמנים להקצות עשרים דקות לתרגול טכניקות כמו הסריקה הגופנית על בסיס יומי). בעיני, בסופו של דבר אלו הם הרגעים הקטנים שבהם אנחנו מצליחים להיות מיינדפול, קשובים, שמנצחים: כשאני שוטפת כלים, המחשבות נודדות ואני שמה לב ומחזירה בעדינות את המודעות למה שקורה לי כרגע; כשאני משחקת עם הילדים ומקפידה להיות נוכחת – וגם כשאני עם בן הזוג שלי, ושומרת על נוכחות סקרנית ונטולת שיפוט של מה שקורה בתוך הרגע הזה.
מה זה מיינדפולנס בייעוץ זוגי?
כאמור,בעשור האחרון בוצעו עשרות, אולי מאות מחקרים בהקשר של השפעת התרגול של מיינדפולנס על אוכלוסיות שונות ובהקשר לבעיות, מחלות ומצבים שונים. גוף הולך וגדל של מחקרים עוסק עכשיו גם בהשפעות של מיינדפולנס על מערכות יחסים (זוגיות ואחרות), ועל התהליך של ייעוץ זוגי. אין ספק, שאחת המטרות בייעוץ הזוגי היא להביא אותנו למצב של חיבור, חמלה, הקשבה, סליחה, אותנטיות, יכולת להכיל. תרגול של מיינדפולנס, לבד או בזוג, משפיע על רמות המתח, על האמפאטיה שאנחנו מרגישים ומשדרים כלפי בן הזוג שלנו, על הדרך שלנו לריב ולהתמודד עם קונפליקטים, ועוד. השילוב של מיינדפולנס בעבודת הייעוץ הזוגי וההרמוניה הזוגית שלכם, מטרתו לספק לכם כלים ישימים ופשוטים שיוסיפו חמלה, רכות, נוכחות בתוך הרגע הזה, פשטות, חיבור ורגש ביניכם. אנחנו לא נגד לפתור את בעיות העבר, לנסות להיטיב את העתיד – אבל בתרגול של מיינדפולנס, אנחנו יוצרים מרחב אופטימאלי שיכיל באופן מלא את שניכם, בתוך הרגע הזה.