מתוך כמעט 20 שנות ניסיון בקליניקה, ולאחר שלמדתי בהנאה רבה את המסלול של הגוטמנים (the Gottman Institute) לייעוץ זוגי מבוסס מחקרים קליניים של שנים, אני יכולה להגיד ששמתי לב, שמתחים שנצברים בזוגיות באים לידי ביטוי במריבות היומיומיות שלכם – אבל, הם קשורים ללא ספק למקומות עמוקים הרבה יותר. הנה דוגמה:
חזרת עייף מהעבודה, ובכל זאת העברת סמרטוט. היא חזרה חצי שעה אחריך ולא הורידה נעליים בכניסה למרות שהיא ראתה את המגב ליד הדלת, כלומר, היא ידעה ששטפת.
איך תגיב?
אני טוענת שהתגובה שלך, לא תלויה רק בחומרת המעשה שלה – אלא גם ברמת שביעות הרצון הכללית שלך ממערכת היחסים. אם אתמול בערב הייתם בדייט לוהט ונהניתם ביחד – כנראה שהיכולת הפנימית "להחליק" תהיה גבוהה יותר. אם אתמול היא נרדמה מול הטלוויזיה בעוד אתה נאלצת להרדים את הילדים ולאחר מכן הלכת לישון לבד – אפשר להניח שההתפרצות, שתבטא אמנם את התסכול שלך מחוסר ההערכה שלה כלפי המאמץ שעשית בזה שניקית את הבית שלכם – תושפע מהתחושות של אתמול בלילה. לעומת כל אלה, אם אמרת, בכית, כעסת, ביקשת והתחננת, כל זה לא עזר והתייאשת – יכול להיות שכבר לא תגיד לה כלום.
באיזה מהשלבים הללו אתם נמצאים במערכת היחסים שלכם?
מיינדפולנס יכולה לעשות הבדל באופן שבו אנחנו מתמודדים עם רגשות, ומבטאים אותם
מיינדפולנס מלמדת אותי לקחת עוד פוזיציה ביחס לרגשות שלי, והיא הפוזיציה שבה הרגשות לא מנהלים אותי או מפעילים אותי (ובטח לא באופן לא מודע), אלא אני מתבונן ברגשות שלי, בסקרנות שאינה שיפוטית.
לעיתים קרובות בקליניקה אני מגלה שמדובר במחשבה ממש מהפכנית עבור זוגות – יש כעס? פשוט נותנים לו להיות. אין שום דבר פסול, לא נורמאלי, או יוצא דופן בכעס, וזה לא משנה מה היה הדבר שלחץ לכם על הכפתור – לכל אחד יש את הכפתורים שלו. לכם, לבן או בת הזוג, ולכל אחד אחר בעולם הזה. אף אחד לא חייב לאף אחד הסבר בנוגע לכפתורים שלו או למה מפעיל אותו, לחיוב או לשלילה. זו מערכת ההפעלה שלכם, איתה תלמדו לעבוד.
בתרגול של מיינדפולנס, אנחנו לומדים לא רק לקבל את הרגשות שנולדים בנו ולצפות בהם – אנחנו לומדים גם להפריד בין תחושה, לתגובה. זה אומר, שאם האוטומטים שלי ברגע של כעס הם לצעוק או להינעל – אני לומד דרך חדשה לטפל במצב שלי, ברגשות שמתחוללים בי – והדרך הזו היא פשוט לתת להם להיות, לזכור שברגע הזה זה המצב שלי, אבל ברגעים הבאים המצב ישתנה והכל ממש בסדר. זו החוויה הפנימית שלי. שם אני נמצא כרגע.
תיאוריית החץ השני
הרבה פעמים, כשאני ביקורתי כלפי הרגשות שלי (למשל, כשאני יודע שבן או בת הזוג שלי לא יקבלו את התחושות שלי, או כשאני חושב מסיבות היסטוריות שלא מותר לי לבטא כאלה רגשות, למשל אם גדלתי בבית שבו לא הורשיתי לבטא את הצרכים שלי), אני רק הופך כועס יותר ופחות בשליטה. כשאני כועס על הכעס שלי, מתבייש בכעס שלי, ביקורתי כלפי עצמי בנוגע למה שאני מרגיש – אני לא יכול הרי לנצח את הרגשות, אלו הן הרגשות שלי – אני רק מכביד על עצמי, וזה יתפרץ בסוף (אני מקווה, כי לקבור את הרגשות האלה זה הרבה יותר הרסני). הפתרון הוא להכיר בכל רגש שעולה בי – בסקרנות לא שיפוטית.
המרווח הקסום שבין שימת הלב לפעולה
אני שם לב שעולה בי כעס. אולי אני שואל את עצמי בנוגע לסיבות, אולי בכלל לא – אני פשוט מקבל את זה שזה מה שאני מרגיש כרגע. ברגע שעולה בי אותה שימת לב חומלת, אכפתית, קשובה, למצב שלי – אני נמצא הרבה יותר בשליטה בנוגע לתגובה לתחושות, כלומר – התגובה היא כבר לא אוטומטית, מפוזרת, אולי אפילו ילדותית – אלא, היא בשליטתי.
מיינדפולנס מולידה יותר אמפטיה לבן או בת הזוג
לצד השינוי שחל בי, כשאני מקבל את הרגשות שלי בהיותי בן אדם – אני באופן טבעי מאפשר גם לבן או בת הזוג שלי את אותו המרחב לחוות את העולם השלם של הרגשות, אלה היותר נעימים ואלה הפחות נעימים, בסקרנות לא שיפוטית. במרחב הזה שבו מותר להרגיש – דברים טובים מתרחשים, נולדת אינטימיות קרובה, ניהול הכעסים משתנה מקצה לקצה, ואתם לומדים להכיר את אחד השני(ה) ממקום אותנטי יותר.
ומה אם אנחנו צריכים עזרה בתרגול מיינדפולנס ברגעי הכעס שלנו?
הזוגיות שלכם היא בהחלט מהנכסים שחשוב לכם לשמר. אלא אם אתם יודעים כבר עכשיו שיש לכם תכניות לסיים את הזוגיות – כדאי מאוד לטפח את הזוגיות, גם בשנים שמתאפיינות באופן טבעי ביותר ריחוק ופחות זמן ביחד, כמו למשל השנים שבהן אנחנו מגדלים ילדים קטנים. כל זאת – כדי שתוכלו להגיע לשנים הטובות של הגילאים היותר מבוגרים, כשהילדים גדולים, רוב החובות כבר מאחוריכם והגיע הזמן באמת ליהנות מהחיים – עם פרטנר קרוב ונעים לצידכם.
זוגות שבוחרים לדחות את הטיפול בתהליך של התרחקות, התייאשות זה מזה, ניתוק – משלמים מחירים כבדים כשמגיע הזמן והם נזכרים בחיים הפרטיים שלהם, אחרי שנים של "מירוץ עכברים". אם גם אתם שם, אם הויכוחים שלכם מתחילים על דברים קטנים ואז מתפוצצים כי אתם סופגים הרבה, אם התקשורת כבר לא מה שהיתה, אתם לא קרובים ואתם לא נסמכים זה על זה – אל תחכו. בואו לטפח את הזוגיות כדי שהזוגיות שלכם תהיה כל מה שהיא יכולה להיות עבורכם: מקום בטוח, בית חם, והחבר/ה הכי טוב/ה שלכם.